הפנתרים השחורים
"יש בכך התבטאות לא קטנה שאנו נאלצים לקרוא לעצמנו פנתרים שחורים, אבל לו קראנו לעצמנו "הסתדרות הצעירים המקופחים מעדות המזרח" הייתם ש¬מים עלינו את האות השביעית (ז) זה לא היה עושה רושם על איש. הייתה זו עוד הסתדרות מבין האלפים. לעומת זאת השם שבחרנו בו מפחיד ולא נעים. אבל האמת היא כי אנחנו לא חיות טרף אלא בני אדם. וגם אמת כי רובנו המכריע אינו שחור אלא לבן. אבל דופקים אותנו. עמוק. ואולי לא באופן ישיר. כי באופן ישיר יש שוויון במדינה הזו. אותנו דופקים באופן עקיף. באופן ישיר יש כאן שוויון: כל מי שמ¬שיג ציון כזה וכזה בבית הספר מקבל מלגה, ואז הוא יכול להמשיך ללמוד ולהיות דוקטור או פרופסור. אולם באופן עקיף זהו שקר גדול כמו הים. יכול! מה זה יכול ?! יכול אם ההורים שלו לא בורים ומלמדים אותו את מה שהמורה אינו מלמד. או עוקבים אחר מה שהמורה מלמד. ויכול - אם המורים שלו ובעיקר התיכוניים אינם סוג ב׳ או אינם עושים זאת כעבודה נוספת בערב. הוא יכול אם האשכנזים, אשר הם קבעו את הרמה, אי¬נם בורחים מאותם בתי הספר בפרברים, כעכברים מאוניה טובעת, בהשאירם בו רק את ילדי העניים את "השחורים". הוא יכול - אם יש לו חדר, או לפחות חצי חדר, כמו לילדי היהודים האשכנזים, והוא לא צריך לישון עם חמישה בחדר ולהתעורר כשהוריו מייצרים את הילד הנוסף. הוא יכול - אם הוא לא צריך עוד לפגי גיל בר מצווה לעבוד או לסחוב או לגנוב או לפרוץ כדי לקנות משהו חיוני, או להשיג קצת כסף כיס שהאשכנזי מק¬בל ביד רחבה־ובשפע. לאמר...
... הוא יכול אם... אבל היות ואין אם... אז הוא לא יכול. סוף פסוק.
והיות והוא לא יכול, הוא נשאר עד סוף ימיו עם 400 לירות ברוטו במושגי שנת .71 וכך הילדים שלו. וכך ילדי הילדים שלו. וכך הנכדים עד סוף הדורות. או עד סוף המדינה. כי הלא מצב עניינים זה יפרק את המדינה, ואז הבעיה תיפסק.
"
- דבר הפנתרים השחורים (1971)
עיתונים:
- פשי"ש : בטאון ארגון הפנתרים השחורים ותנועת ישראל השניה.
- דבר הפנתרים השחורים (יוני 1971)
- הפנתר השחור- גליון 2 (11.8.1972)
- הפנתר השחור- גליון 3 (9.11.1972)
ראיונות:
- שיחה עם שני המנהיגים המקוריים של "הפנתרים השחורים", סעדיה מרציאנו וח״כ צ׳ארלי ביטון. (1978)
- צ׳רלי ביטון: הפנתר האדום (יוני 1981)
לקריאה נוספת:
- עמוד הפנתרים השחורים (ויקיפדיה)
- סרטו של ניסים מוסק "שמעת על הפנתרים?" (2002) -ארכיון הסרטים הישראלי